סוגי המקרקעין החייבים בארנונה

קיימות חמש קטגוריות רחבות הכלולות במונח הכללי "מקרקעין". כדי להגדיר קודם כל את מונח המפתח שלנו "מקרקעין" ניעזר בהגדרה המשפטית על-פי החוק, המגדיר מקרקעין כבניינים ואדמות הנמצאים בתחום המועצה, מאוכלסים או ריקים, ציבוריים או פרטיים, ללא שטח הכביש. כל הנושאים שלהלן הנחשבים כ-”מקרקעין" חייבים בארנונה.

1. מקרקעין ללא שטח הכביש: הרשות או המועצה המקומית אינה גובה ארנונה על שטח כביש. מדרכות או שבילים להולכי רגל נכללים בהגדרת "כביש" כשטח שאינו חייב בארנונה.
2. בניינים: בניין הוא כל מבנה (או כל חלק ממבנה) הנמצא בתחום המועצה, לרבות קרקעות אשר השימוש בהן קשור למבנה כגון חצר או כל שימוש אחר הקשור לבניין. כאשר בניין נמצא בבנייה, עד לשלב שבו נקבע שהסתיימה הבנייה הוא אינו חייב בארנונה. קיימים גם כמה מקרים יוצאי דופן נוספים, אך באופן כללי כל בניין חייב בתשלום ארנונה למועצה.
3. קרקע חקלאית: קרקע חקלאית היא קרקע אשר נמצאת בתחום המועצה; היא אינה בניין; היא משמשת לגידול עצים, למשתלה, לחוות מקנה, או משמשת לגידול חקלאי, פרחים או יער. בהתאם למיקומה של הקרקע (ביחס לאזורי מגורים ולבניינים) ולגודל הקרקע (יותר מ-50 דונם), היא עשויה להיחשב כקרקע חקלאית.
4. קרקע תפוסה: על-פי ההגדרה המשפטית, קרקע תפוסה היא כל קרקע הנמצאת ברשות המועצה אשר אינה קרקע חקלאית ואשר נמצאת בשימוש ומוחזקת בנפרד מבניין. כדי שקרקע תיחשב כ-”קרקע תפוסה" החייבת בארנונה נדרשים שלושה תנאים: א) הקרקע התפוסה אינה חלק מבניין; ב) הקרקע אינה קרקע חקלאית; ו-ג) הקרקע תפוסה ונמצאת בשימוש.
5. קרקע לבנייה: כל קרקע הנמצאת ברשות המועצה שאינה בניין, שאינה קרקע חקלאית ושאינה קרקע תפוסה.

משרד עורכי הדין שלנו מומחה לכמה תחומים, ביניהם נושאים הקשורים למקרקעין ולחוק האדמיניסטרטיבי, הכולל את דיני הארנונה. החוקים והתקנות בנושא הארנונה נמצאים בסמכות משרד הפנים והמועצה. אנו מציגים סדרת מאמרים קצרה במגוון נושאים הקשורים לארנונה כדי לענות על שאלות נפוצות בעניין.

ההגדרות שאנו מציגים הן הגדרות כלליות, וכפי שניתן לצפות בכל תחום משפטי, ישנם פרטים רבים ודיוקים משפטיים מעבר למה שפירטנו במאמר זה. אם יש לכם שאלות הקשורות לארנונה, בין אם בנושא מס הארנונה ובין אם בנושא אחר, אתם מוזמנים ליצור אתנו קשר.

עורך הדין מיכאל דקר מומחה לחוקים הקשורים לארנונה, והוא ישמח לשוחח עמכם.